מגבור נ' שומרה חברה לביטוח בע"מ

החלטה

בפני בקשת התובעת, שנפצעה בתאונת דרכים ביום 26.8.12, למנות מומחים רפואיים בתחום הפסיכיאטריה ובתחום הפלסטיקה.

במועד הדיון הגישה התובעת מסמכים רפואיים המעידים על רצף של טיפולים פסיכיאטרים עד לאחרונה, אשר יש בהם, לטענתה, כדי להוות ראשית ראיה לקיומה של נכות פסיכיאטרית כתוצאה מן התאונה.

עוד מבקשת התובעת, למנות מומחה בתחום הפלסטיקה, בשל צלקת שנגרמה לה, לטענתה, בעקבות אירוע שהתרחש ביום 29.8.12, שלושה ימים לאחר התאונה. לטענתה, בשל מצבה הנפשי ורעידות בידיה, נשמטה מידה כוס שהכילה קפה רותח, וגרמה לכוויות ברגל שמאל, במפשעה ובירך שמאל.

הנתבעת מתנגדת למינוי המומחים.

ביחס לבקשה למינוי מומחה בתחום הפלסטיקה, טוענת המשיבה, כי אין כל ראיה לקשר סיבתי בין התאונה לבין האירוע שהוביל לכוויה, אירוע שהתרחש שלושה ימים לאחר התאונה. אף אם יש ממש בטענה כי התובעת סבלה ממצוקה נפשית, אין קשר בין מצוקה זו לבין רעד בידיים, הנובע בדרך כלל מבעיה נוירולגית.

ביחס לבקשה למינוי מומחה בתחום הפסיכיאטרי, טוענת הנתבעת כי מעיון במסמכים שהציגה התובעת עולה כי התאונה כלל אינה נזכרת ברישומים הרפואיים כגורם למצבה הנפשי של התובעת, נזכר רק קיומו של אירוע טראומתי ברקע. כן טוענת הנתבעת, כי על פי התיעוד הרפואי מיום 5.11.12 מטופלת התובעת בקביעות בכדורים נוגדי דכאון, ובתיקה הרפואי ניתן למצוא עדות לשתי תלונות על חרדה וחוסר שינה ב- 2006, מגרנות, וקבלת תרופות מסוג CALMANERVIN בשנת 2000.

ב"כ התובעת הציגה במהלך הדיון תמונות של ירך התובעת המעידות, לטענתה, על קיומה של ראשית ראיה להוכחת קיומה של נכות בתחום הפלסטי. לתמיכה בטענתה בדבר הקשר הסיבתי לתאונה, הפנתה ב"כ התובעת לע"א 8109/95 קרנית נ' שולמית גינת (20.12.98) ולת"א (חי') חרפאני נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ (28.6.06).

ב"כ הנתבעת מתנגדת למינוי, בהעדר קשר סיבתי, כאמור ובהעדר ראשית ראיה לקיומה של נכות צמיתה.

איני סבורה כי המקרה הנדון דומה למקרים שנדונו בפסיקה אליה הפנתה ב"כ התובעת, בהם נדונו ניסיון התאבדות בשל נכות פסיכיאטרית ונפילה במדרגות מחמת פראפלגיה. במקרה שבפני, טרם נקבע ממצא כלשהו ביחס לנכות בתחום הפסיכיאטרי, וספק אם דחק נפשי יכול היה לגרום לרעד שהוביל, על פי הנטען, לאירוע בו נכוותה התובעת. ספק רב בעיני אם קיימת ראשית ראיה לקיומה של נכות כתוצאה מהתאונה, כאשר הדגש הוא על הקשר הסיבתי. בנוסף, ביחס לקיומה של ראשית הראיה לקיומה של נכות צמיתה, יש ממש בטענת ב"כ הנתבעת לפיה יש להמתין עד להתייצבות המצב הרפואי.

לפיכך, החלטתי, בשלב זה, לא למנות מומחה בתחום הפלסטיקה.

לאחר שעיינתי בתיעוד הרפואי שהציגה התובעת, שוכנעתי כי קיימת ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות בתחום הפסיכיאטרי, כתוצאה מן התאונה ולפיכך החלטתי למנות מומחה בתחום הפסיכיאטריה.

אמנם, בתיעוד הרפואי לא נזכרת במפורש התאונה, אך קיימת התייחסות חוזרת ל"אירוע טראומתי" ל"זכרונות חוזרים מהאירוע" ונטען כי התובעת "לא מתפקחת טוב כמו בעבר, לפני האירוע". לא הובאה כל ראיה מתיקה הרפואי של התובעת ביחס לאירוע טראומתי אחר בעברה. משכך, בהעדר ראיה לסתור, ולצורך הדיון בבקשה זו, אני מייחסת את העובדה שהתאונה לא נזכרה במפורש, לאופן הניסוח שבחר הרופא המטפל, ותו לאו.

לבקשת ב"כ הנתבעת, מאחר שמדובר לעיתים בטיפולים באופן פרטי, שלא ניתן לאתר מסמכים בגינם, אני קובעת כי התובעת תמסור תצהיר ובו תפרט האם עברה בעבר טיפולים פסיכיאטריים או פסיכולוגים.

תצהיר כאמור מטעם התובעת יוגש בתוך 20 יום.

לא מצאתי מקום לסטות מהנוהג המקובל ולהטיל את שכר טרחת המומחה על התובעת.

אני ממנה את ד"ר אילה שיינקמן משד' אבא חושי 20 בחיפה טל': 04-8254116 למתן חוות דעת מטעם בית-המשפט בתחום הפסיכיאטריה.

הצדדים ימציאו למומחית כל תיעוד רפואי למעט חוות דעת.

 המומחית תבדוק את התובעת ותחווה דעתה בדבר מצבה הרפואי כתוצאה מהתאונה.

כן תחווה דעתה בדבר נכויות זמניות, ככל שהיו, ותקופותיהן הסבירות.